דבר ראשון אומר "סגירת המשק למלחמה בקורונה יעילה כמו סגירת הכבישים למלחמה בתאונות דרכים". דמיינו לעצמכם אם משרד התחבורה היה סוגר את כל כבישי ישראל לחודש ימים בגלל ריבוי תאונות הדרכים ומאפשר רק לצבא ורכבי חירום ליסוע בכבישים ואז מפרסם כי המבצע הצליח וכי בחודש של סגירת הכבישים, תאונות הדרכים ירדו ב 90 אחוז. אבל כמובן מתי שהכבישים היו שוב נפתחים, שוב היה ריבוי של תאונות דרכים.
מדוע אני נותן דוגמא זאת, כך גם עם הקורונה, סגירת כל המשק להילחם בנגיף, אולי קצת מורידה את ההידבקות, אך הנזק למשק מתבטא במיליארדי שקלים כל חודש. ואלו מליארדי שקלים שאמורים ללכת לשיפור תשתית התחבורה בארץ, הגדלת סל בריאות, קצבאות, ביטחון וכו'. חוסר כסף זה במדינה יגרום באופן עקיף להרבה יותר נזק מאשר עושה לנו הקורונה.
מה בעצם הפיתרון לבעית הקורונה? בדיוק כמו הפיתרון לתאונות הדרכים, כפי שאנו לא סוגרים את הכבישים בגלל תאונות הדרכים אלא משתמשים באמצעי מיגון כגון חגורת בטיחות, הגבלת מהירות נסיעה, מצלמות בכבישים, הדרכת זהירות בדרכים לאוכלוסיה. כך אנו צריכים לנהוג עם הקורונה, להשאיר את כל המשק פתוח כולל התיירות אך לעשות תנאים מגבילים כגון:
חובה לחבוש מסיכות מחוץ לבית ובמיוחד באיזורים סגורים כגון קניונים, אוטובוסים וכו'.
מדידת חום לכל מי שנכנס למרחב סגור וכך כל מי שיש לו חום מעל המותר למשל 37.5 או 38 מעלות סלציוס ומעלה, לא יורשה להיכנס למרחבים אלו וכך תימנע הדבקה. כמו כן להדריך את האוכלוסיה להתעטש ו\או להשתעל לכיוון המרפק ולא לתוך כף היד וכמו כן שטיפת ידיים וכו'. כך רמת ההידבקות מאד תרד אך המשק לא יפגע.
